#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בסוכה גדולה, מהו השיעור סכך פסול באמצע?	"רב ס&quot;ל ד&#x27; אמות, שמואל ס&quot;ל ד&#x27; טפחים [דהוא שיעור מקום חשוב להפליג ולחוץ בין הדפנות (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)], ורוב ראשונים ס&quot;ל כשמואל דרבנן דבי רב ס&quot;ל כוותיה [דלא כבה&quot;ג דמקיל כרב], ולפי רוב ראשונים כשהוא פחות מד&#x27; טפחים מותר לישב תחתיו, אבל יש שיטת הראב&quot;ד דס&quot;ל דבין ג&#x27; וד&#x27; טפחים הסוכה כשרה אבל אין ישנים תחתיו, ויש להחמיר לכתחילה (ב&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תרלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסכך פסול מן הצד?	"אמרינן דופן עקומה עד ד&#x27; אמות ולא עד בכלל [ואם יש ד&#x27; אמות דסכך פסול לא אמרינן דופן עקומה עד פחות מד&#x27; אמות והשאר הוי פחות מד&#x27; טפחים דסכך פסול ויהא כשרה דעל כרחך לא מחלקין סכך פסול (ערול&quot;נ י&quot;ז ע&quot;א)]. "	סימן תרלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הדפנות אינן מגיעות להסכך?	"מבואר מרש&quot;י דאמרינן גוד אסיק ואח&quot;כ דופן עקומה, וכן נקט הטור, אבל הר&quot;ן כתב דלא אמרינן דופן עקומה אלא במחיצות המגיעות לסכך [וביאר רע&quot;א דהר&quot;ן לשיטתו דס&quot;ל דלמ&quot;ד אין לבוד באמצע לא מהני ליתן שפודין אצל הדופן במקום אויר של ג&#x27; טפחים דלא מצי למימר לבוד אלא לאחר דופן עקומה ותרי הלכתא לא אמרינן, וה&quot;נ לא אמרינן גוד אסיק כדי שיאמר דופן עקומה, אכן הקה&quot;י והעמק ברכה (אות ז&#x27;) ביארו הר&quot;ן באופן אחר דאין דרך כתלים להתעקם באופן שאין מגיע לסכך ולא משום תרי הלכתות]. להלכה, כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דמשמע מלשון המחבר &quot;הכותל מתעקם&quot; כהר&quot;ן דצריך הדפנות להגיע להסכך דכתב הר&quot;ן דאי אמרת דדופן עקומה היינו שנתקרב הכותל אז מצי למימר אפי&#x27; אם לא הגיעו לסכך אבל אי אמרת דהדופן מתעקם צריך שיגיעו לסכך {ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; תרל&quot;ג סעי&#x27; ו&#x27;) דאפי&#x27; אי אמרת דנתעקם מ&quot;מ אח&quot;כ מתקרב אצל הסכך}, ותמה רע&quot;א משו&quot;ע לעיל (סי&#x27; תר&quot;ל סעי&#x27; ט&#x27;) דמשמע דלא ס&quot;ל כהר&quot;ן {ועי&#x27; מש&quot;כ שם דשאני התם דהוא חבוט רמי א&quot;נ התם יש frame}, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) סותם להחמיר ואח&quot;כ הביא יש אומרים דמקילין, והמ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תרל&quot;ג ס&quot;ק כ&#x27;) סותם להחמיר, והביה&quot;ל (ד&quot;ה הכותל) הביא מפנים מאירות (סי&#x27; ס&quot;א) דצריך ליזהר כשאין הדפנות מגיעות לסכך שלא יהיה יותר מד&#x27; טפחים של סכך פסול למעלה {ובאמת צ&quot;ע דאפי&#x27; אם לא הגיעו להסכך לימא חבוט רמי ואח&quot;כ דופן עקומה, ותי&#x27; הקובץ הלכות (פ&quot;ג הע&#x27; ל&quot;ה) דלא אמרינן חבוט רמי ואח&quot;כ דופן עקומה, ועי&#x27; מש&quot;כ להלן}"	סימן תרלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש הפסק אויר פחות מג&#x27; טפחים בגובה הדופן עד הסכך פסול?"	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) מסתפק אם כשרה לפי הר&quot;ן, ופשוט להבכורי יעקב (ס&quot;ק ב&#x27;) דאמרינן לבוד, וכן מצדד המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;) [דלא כשו&quot;ת רע&quot;א (סי&#x27; י&quot;ב) דס&quot;ל דלא אמרינן לבוד כדי שיאמר דופן עקומה] {ונראה לפרש דהר&quot;ן כתב דאם יש אויר בין הדופן עקומה לסכך כשר אינה כשרה היינו רק למ&quot;ד אין לבוד באמצע אבל לדידן דקיי&quot;ל יש לבוד באמצע אמרינן לבוד אפי&#x27; בלא דופן עקומה וממילא יכול לומר דופן עקומה אח&quot;כ [ואין זה מוכרח די&quot;ל דכוונת הר&quot;ן הוא דלמ&quot;ד יש לבוד באמצע א&quot;צ דופן עקומה כלל דהרי ליכא ג&#x27; טפחים של סכך פסול], וכן נראה דאמרינן לבוד במשך הסכך בין הדופן לסכך פסול ובין הסכך פסול לסכך כשר ואח&quot;כ אמרינן דופן עקומה, וע&quot;ע בקובץ הלכות (פ&quot;ג סעי&#x27; כ&quot;ד) דמחלק ביניהם, וצ&quot;ע}"	סימן תרלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הדופן עקומה הולך בשיפוע?	"משערין השיעור ד&#x27; אמות במשכו ולא כפי השיפוע (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), וה&quot;ה לגבי הפסול דד&#x27; טפחים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;) {ונראה דהא דאמרינן דשייך דופן עקומה אפי&#x27; בשיפוע היינו דוקא כשעקום פחות מ-45 דיגרייס, אבל אם עקום יותר מזה אין זה הלכתא דדופן עקומה אלא הוא ממש דופן עקומה וכשרה אפי&#x27; ביותר מד&#x27; אמות}"	סימן תרלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש דופן עקומה למעלה ויש מעט סכך פסול למטה יותר מג&#x27; טפחים אבל פחות מג&#x27; טפחים במשך?"	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דלא אמרינן חבוט רמי ולבוד לעשותו יותר מד&#x27; אמות לפסול הסוכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;), אבל משמע דאם יהיו הכל תוך ג&#x27; טפחים אמרינן לבוד להחמיר וכמ&quot;ש במג&quot;א לעיל (סי&#x27; תק&quot;ב) (מחה&quot;ש), ועוד משמע דאמרינן חבוט רמי ולבוד לקולה להכשיר הסוכה [וכמ&quot;ש בעירובין ט&#x27; ע&quot;א] ועל כרחך בתחילה חבוט רמי ואח&quot;כ לבוד ואח&quot;כ דופן עקומה {וא&quot;כ צ&quot;ע למה לא אמרינן חבוט רמי ודופן עקומה בדפנות שלא הגיעו לסכך, ומחמת חומר הקושיא צ&quot;ל דבעלמא לא אמרינן חבוט רמי כדי שיכול לומר דופן עקומה והכא שאני דיכול לומר דופן עקומה בלא כלום אלא שצריך חבוט רמי כדי שיאמר לבוד ואין זה מקושר להדופן עקומה, ורק אחר החבוט רמי ולבוד אמרינן דופן עקומה, ומבואר לקמן (סי&#x27; תרל&quot;ג סעי&#x27; ו&#x27;) דלאחר שנתעקם הדופן רואין אותו כאילו הוא זז אצל הסכך} [והנה, כפשוטו הציור הוא שהסכך מונח למטה סמוך להקורה, אבל א&quot;כ יש דוחק בלשון &quot;אע&quot;פ שאינו נמשך הקורה ממנו ג&#x27; טפחים&quot; דהרי אם נמשך ג&#x27; טפחים כ&quot;ש דפסולה, ועוד דוחק כיון דמוכרח לומר חבוט רמי ולבוד להכשיר הסוכה הו&quot;ל למימר נמי דיש כאן ד&#x27; אמות לפסול הסוכה, ועוד דוחק דהמחבר היה מיירי כשמניח הסכך ע&quot;ג המעזיבה ועכשיו אמרינן שהוא מניח הסכך למטה, אלא פי&#x27; ר&quot;י באק שהסכך מונח למעלה ע&quot;ג הגג אלא שהקורה מונח למטה, וממילא אין צריך חבוט רמי כלל להכשיר הסוכה אלא יש כאן סתם דופן עקומה, ואם הקורה רחוק ג&#x27; טפחים פשוט דהסוכה כשרה דלא יועיל לומר חבוט רמי, ודו&quot;ק, אבל נראה דאפי&#x27; אם זהו הציור מ&quot;מ עדיין יש ראיה ממג&quot;א דאמרינן חבוט רמי ולבוד להכשיר הסוכה ואח&quot;כ יכול לומר דופן עקומה]"	סימן תרלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לסיכום, מהו הכלל להלכה בתרי הלכתות?	"{נראה לענ&quot;ד דלעולם אמרינן מתחילה לבוד [וכמ&quot;ש בדופן שתוך ג&#x27; לקרקע], ולא אמרינן לבוד לגוד אסיק אבל אמרינן לבוד לחבוט רמי וכמ&quot;ש בעירובין (ט&#x27; ע&quot;א), ולגבי דופן עקומה לא אמרינן גוד אסיק או חבוט רמי כדי שיאמר דופן עקומה [וכמ&quot;ש שצריך הדפנות להגיע להסכך], וכן אין אומרים דופן עקומה ואח&quot;כ לבוד [וכמ&quot;ש בהר&quot;ן דלמ&quot;ד אין לבוד באמצע אין אומרים דופן עקומה ואח&quot;כ לבוד] אבל אומרים חבוט רמי כדי שיאמר לבוד ואח&quot;כ אומרים דופן עקומה}"	סימן תרלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בסוכה גדולה ויש ד&#x27; טפחים של סכך פסול אבל מקצתה חוץ לסוכה 1) במקום דליכא מחיצה 2) במקום דאיכא מחיצה?"	"1) כתב רש&quot;י דאמרינן דהוי ד&#x27; טפחים של סכך פסול ואינו יכול לישב תחתיו (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) [וה&quot;ה בנסר של ד&#x27; טפחים (ביה&quot;ל ד&quot;ה כל)], ואם פחות מג&#x27; טפחים בתוך הסוכה הריטב&quot;א מסתפק בדבר ור&quot;א מן ההר והמאירי מקילים, וכן פסק המקראי קודש (סי&#x27; י&quot;ב) לקולא, אבל מצד שני החזו&quot;א (סי&#x27; קמ&quot;ד ס&quot;ק ד&#x27;) ורשז&quot;א (הליכות שלמה) מחמירים {וכן מסתבר} 2) המהרש&quot;א (ע&quot;פ המג&quot;א ס&quot;ק א&#x27; ומחה&quot;ש) ס&quot;ל דצריך לומר דופן עקומה ואינו יכול לישב תחתיו, והמג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) מצדד דאיכא למימר דהדופן חולק הסכך פסול ועושהו כסכך כשר בתוך הסוכה, ולמעשה כיון דהוי ספק מצדד המ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) להחמיר שלא לישב תחתיו (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א), וכן נקטו הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) וחמד משה להחמיר {ולפי&quot;ז כ&quot;ש דלא מהני צוה&quot;פ לחלק סכך פסול}, אבל החזו&quot;א (סי&#x27; קמ&quot;ד ס&quot;ק ג&#x27;) מקיל כמסקנת המג&quot;א [והבכורי יעקב (ס&quot;ק ג&#x27;) ג&quot;כ מקיל אבל דוקא בדפנות המגיעות לסכך הפסול], וכן הקילו השבט הלוי (ח&quot;י סי&#x27; צ&quot;ט) ורשז&quot;א (הליכות שלמה) [ואם יש בליטה מגג למעלה מן הסוכה נראה להמקראי קודש (סי&#x27; י&quot;ב) דפשוט דאין על הסכך דלמטה שם של ד&#x27; טפחים של סכך פסול, וכן נקט רשז&quot;א (הליכות שלמה)]"	סימן תרלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסוכה קטנה?	"כל זמן דלא נשאר סכך כשר ז&#x27; על ז&#x27; הסוכה פסולה בג&#x27; טפחים של סכך פסול [כ&quot;כ המהרש&quot;א והביה&quot;ל (ד&quot;ה כל), דלא כרע&quot;א דמקיל לחלק מקצת מהסכך פסול ולצרף בה להכשיר הסוכה], אבל בפחות מג&#x27; טפחים כשרה וישנים תחתיו דהוי דבר מועט וכמאן דליתא דמי (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) [ולא שייך למימר לבוד דדוקא באויר אמרינן לבוד (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב)]"	סימן תרלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באויר?	"אויר פוסל בג&#x27; טפחים אפי&#x27; בסוכה גדולה, בין באמצע בין מן הצד (ביה&quot;ל ד&quot;ה אויר) [וביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) דאויר נראה לעין טפי ממה שנראה סכך פסול (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)], ובפחות מג&#x27; טפחים אין ישנים עראי תחתיו או אוכלים קבע תחתיו מדאורייתא (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואין) [ולפי תוס&#x27; (סוכה י&quot;ט ע&quot;א) כל הסוגיא מיירי בסוכה קטנה אבל בסוכה גדולה ישנים תחת האויר, ועוד לגרסת תוס&#x27; מותר לישון תחת אויר אפי&#x27; בסוכה קטנה ורק אסור לישון תחת סכך פסול בסוכה קטנה, אולם להלכה קיי&quot;ל כגרסת רש&quot;י דאסור לישב תחת אויר, ומבואר מהרא&quot;ש (פ&quot;א סי&#x27; ל&quot;ו) והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז) דזהו אפי&#x27; בסוכה גדולה, וכ&quot;כ השפ&quot;א (סוכה שם)]"	סימן תרלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור אויר שאין ישנים תחתיו?	"הרא&quot;ש ורבינו ירוחם ס&quot;ל כשהולך על פני כולה [וצ&quot;ע ברוב הסוכה או בז&#x27; טפחים (חזו&quot;א סי&#x27; קמ&quot;ד ס&quot;ק ה&#x27;)], והר&quot;ן ס&quot;ל כדי שיעמוד ראשו או רובו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), ואנו מחמירים כשניהם (רמ&quot;א), ולפיכך אם יושב תחת האויר ורובו בצירוף השני צדדין הוי תחת הסוכה אינו יוצא לפי הרא&quot;ש ורבינו ירוחם, ומצד שני אם אין האויר ע&quot;פ כולה אבל רוב ראשו תחת האויר אינו יוצא לפי הר&quot;ן, וקיי&quot;ל כתרוייהו לחומרא (חזו&quot;א שם) {אבל רוב גופו מצד אחד תחת הסכך יוצא לכו&quot;ע [ואפי&#x27; בסוכה של ג&#x27; דפנות]}, ויש חידוש משלמת חיים (סי&#x27; רמ&quot;ג דפו&quot;י) דאין חשש באויר אלא אם יהיה כל גופו תחת האויר כשהוא שוכב על צדו, ותמה עליו השואל מראשונים דהוכיחו דעל כרחך מיירי כשהולך על פני כולה דאל&quot;ה א&quot;א סוכה בלא נקבים, ש&quot;מ דאפי&#x27; נקבים קטנים על פני כולה אסור לישב תחתיהם, והגרי&quot;ח זננפלד השיב לו הנח להם לישראל, ע&quot;ש, ולמעשה שאר הפוסקים חוששים אפי&#x27; לאויר משהו על פני כולה (עי&#x27; פסק&quot;ת אות י&quot;ב)"	סימן תרלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בסוכה שיש לה ד&#x27; מחיצות?"	"אפי&#x27; אם יש הפסק סכך פסול ד&#x27; על ד&#x27; או אויר ג&#x27; על ג&#x27; באמצע מ&quot;מ אם יש שיעור סוכה במקום אחד אז שאר מקומות כשרים נמי משום פסל היוצא [ולא תחת הסכך פסול ואויר], ותוס&#x27; (י&quot;ז ע&quot;א) מסתפקים אם יכול לצרף השאר מקומות לשיעור הכשר סוכה, והטור והמג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) וערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) מקילים, והרמ&quot;א ובכורי יעקב מחמירים (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) {ואע&quot;פ שמבואר לקמן (סי&#x27; תרל&quot;ג סעי&#x27; ז&#x27;) דלא אמרינן פסל לפסל נראה דהכא עדיף דהוי סכך כשר עם ג&#x27; מחיצות בכל רוח אלא שהם פחותים מכשיעור ולזה אמרינן דמהני פסל לפסל משא&quot;כ לקמן בסכך למעלה מעשרים}"	סימן תרלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם יש ג&#x27; מחיצות, מה הדין אם יש הפסק באמצע הסוכה 1) לארכו 2) לרחבו?"	"1) כל חצי אין לה אלא דופן ומחצה ושניהם פסולות (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) 2) הפנימית כשרה אם יש לה שיעור סוכה, והחיצונה אינה כשרה אלא אם יכול לומר דופן עקומה לה מדופן האמצעי (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד) {אבל אין החיצונה כשרה מפני פסל היוצא מן הסוכה דהרי הסכך פסול מפסיק, ומבואר מהטור דרואין הדופן כאילו הוא עומד אצל הסכך [אבל אינו מבואר בהרא&quot;ש]}"	סימן תרלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לישב תחת דופן עקומה של סכך כשר?	"לפום ריהטא תלוי בחקירה אם דופן עקומה עוקם הדופן למעלה או מזיז כל הדופן, אם עוקם הדופן יתכן דמותר לישב תחת דופן של סכך כשר [וכמ&quot;ש בצריף בס&quot;ס תרל&quot;א], אבל אי אמרת דהדופן זז אצל הסכך תו לא מצי לישב תחת הדופן, ולפי&quot;ז יהא מותר לישב תחת דופן עקומה דאנן קיי&quot;ל כרש&quot;י ור&quot;ן והמחבר (סעי&#x27; א&#x27;) דהדופן מתעקם, אבל באמת מפורש לקמן (סי&#x27; תרל&quot;ג סעי&#x27; ו&#x27;) דאינו יכול לישב תחת דופן עקומה אפי&#x27; בסכך כשר [לפי רש&quot;י דס&quot;ל דמצי למימר פסל היוצא מן הסוכה בסכך למעלה מעשרים], וביאר הערוה&quot;ש (סי&#x27; תרל&quot;ג סעי&#x27; ח&#x27;) דלאחר שאמרינן שהדופן מתעקם רואין אותו כאילו הוא זז אצל הסכך [וכן מבואר מהטור לעיל] ונמצאת שהוא יושב חוץ לסוכה משא&quot;כ בצריף דהוי סתם דופן של סכך כשר מותר לישב תחתיו. ולפי&quot;ז אם יש סוכה כמין מבוי ארוך ב&#x27; אמות ובדופן אמצעי יש ג&#x27; אמות של סכך פסול וליכא דפנות לצדה, הסוכה תהא כשרה דלאחר שאמרינן דופן עקומה רואין אותו כאילו הדפנות עומדות אצל הסכך [דאי אמרת דהדופן מתעקם כפשוטו אז הסוכה תהא פסולה מפני שכל דופן הוי פרוץ מרובה]"	סימן תרלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם דופן השלישית אינה אלא ז&#x27; טפחים?"	"בודאי אינו יכול להכשיר החיצונה דאין לה אלא ב&#x27; דפנות (טור)"	סימן תרלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מצטרפין סכך פסול ואויר?	"בסוכה גדולה אין שיעורן שוין ואין מצטרפין [ולפי המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז) מותר לישן תחת הסכך פסול, ולפי החזו&quot;א אסור], אבל בסוכה קטנה שיעורן שוין ומצטרפין לפסול הסוכה בג&#x27; טפחים"	סימן תרלב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו העצה אם יש אויר של ג&#x27; טפחים?"	"יתן בתוכו מעט סכך פסול (שו&quot;ע), וה&quot;ה אם יש ד&#x27; טפחים של סכך פסול יש עצה למעטו בסכך כשר או באויר (ביה&quot;ל ד&quot;ה הלכך)"	סימן תרלב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש אויר פחות מג&#x27; טפחים בין 1) ד&#x27; טפחים דסכך פסול 2) פחות מד&#x27; טפחים דסכך פסול?"	"1) הרא&quot;ש ותוס&#x27; (י&quot;ז ע&quot;א) מסתפקים אם אמרינן לבוד להחמיר לפסול הסוכה [ותמה רע&quot;א דעל כרחך אין להכשיר אויר בסוכה אלא מטעם לבוד, וכאן כשאומר לבוד נמצאת שיש כאן ד&#x27; טפחים של סכך פסול וא&quot;כ פשוט דסוכה זו פסולה, ומסיים וצריך לי עיון גדול, ותי&#x27; הקה&quot;י (סי&#x27; י&quot;ג) דהוי כאילו נסתם בדבר שנעשה מן השמים, ועוד מצינו ברשב&quot;א (עירובין ט&quot;ז) דשייך לומר לבוד להקל ולא להחמיר], ולכן אם אין לו סוכה אחרת ישב בה בלא ברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) דאפי&#x27; אם בעלמא לא אמרינן לבוד להחמיר הכא יש להסתפק כיון דליכא מקום חשוב של אויר להפסיק בין הסכך פסול הוי כאילו הם מחוברים ויש כאן ד&#x27; טפחים של סכך פסול, והפמ&quot;ג (סי&#x27; שס&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) והקה&quot;י (סי&#x27; י&quot;ג) ביארו הספק אם לבוד הוי כאילו נסתם ע&quot;י דבר שנעשה מן השמים או דלמא הוי התקרבות 2) פשוט דלא אמרינן לבוד להחמיר להחשיבו כסתום בד&#x27; טפחים של סכך פסול אלא סוכה זו כשרה (טור, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז), וע&quot;ע מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תרכ&quot;ו) דמשמע דהב&quot;ח מחמיר אף באופן זה וצ&quot;ע"	סימן תרלב סעיף ד		
